החלטה בתיק ב"ש 20102/05

1.         בהמשך להחלטתי מיום 10.2.05, בה נקבע, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה, לביסוס העבירות המיוחסות למשיב, הגם שעוצמתן הוחלשה קמעה - הוגשו בעניינו של המשיב שני תסקירי מעצר.

2.         המשיב ורעייתו מוכרים היטב לשרות המבחן, על רקע התלונות ההדדיות הרבות שהללו הגישו זה כנגד זו, לרבות הדיונים המשפטיים שעמדו נגד שני בני הזוג. לפיכך, התסקירים שהוגשו בעניינו, מקיפים ומעמיקים.

3.         מתוך תסקיר המעצר הראשון, מיום 28.2.05, עולות העובדות הבאות:

• המשיב כבן 44, נשוי למתלוננת מזה כשנתיים ומחצה. לבני הזוג שני ילדים, בני שנה ועשרה חודשים ושנה בקרוב. לשני בני הזוג, אלו נישואים שניים. המשיב התאלמן מאשתו הראשונה ולו שני ילדים נוספים, השוהים בפנימיות ואת חופשותיהם הם מבלים בבית סבתם, אמו של המשיב, נוכח סירובה של המתלוננת לארחם בביתה.

למתלוננת בת מנישואין קודמים, אשר הועברה לפני מספר חודשים לבית אביה, בשל היחסים העכורים  והמתוחים שבין המשיב למתלוננת.

• שרות המבחן התרשם מאישיותו הבלתי בשלה של המשיב, המתקשה להתמודד עם האחריות המוטלת עליו כאב וכמפרנס עיקרי במשפחה. הוא מתקשה להתמודד עם מצבי לחץ, מתקשה לשאת את תחושות התסכול והאכזבה המלווים אותו ונוטה להפעיל לחץ רב על הסובבים אותו,  לשם קידום מטרותיו.

• יחסיו עם המתלוננת מאופיינים באלימות פיזית ומילולית. הוא אינו מודע לחולשותיו, המשליכות על מערכת יחסים זו ונוטה להטיל האחריות על המתלוננת והתנהגותה האלימה כלפיו.

• שרות המבחן התרשם ממערכת זוגית קשה ומורכבת. כל אחד מבני הזוג הביא לנישואיו מטען קודם. לכל אחד מהם ילדים משלו, בנוסף לילדיהם המשותפים. המצוקה הכלכלית תורמת אף היא את תרומתה למתח רב השורר בין בני הזוג.

שרות המבחן מציין כי : "האלימות ההדדית המאפיינת את מערכת היחסים ותלותם של בני הזוג זה בזה מהווים גורמים משמעותיים המצביעים על סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה בעתיד".

§         הניסיונות הטיפוליים שנעשו על ידי שרות המבחן, במהלך הקשר הממושך שקיים עם בני הזוג - כשלו. יתירה מזו, במהלך הניסיונות לשלבם בהליך טיפול זוגי, נקלעו השניים לאירועי אלימות נוספים, אגב הפרה של תנאים מגבילים שהוטלו על המשיב. שרות המבחן קבע בתסקירו:

"אי עמידתו של ויקטור בתנאים אשר הוצבו בפניו ובעיקר קשייהם של בני הזוג להתגייס באופן ממשי לטיפול תרמו להנצחת ואף החרפת הבעייתיות במערכת יחסיהם ומהווים גורמים אשר מחזקים את הערכת הסיכון".

§         שרות המבחן התרשם, כי העברת החזקה בבתה של המתלוננת לידי אביה, החריפה המתיחות בין בני הזוג, וחרף זאת, המתלוננת מתקשה לבחון אפשרות של פרידה.

§         שרות המבחן קבע, כי אין בחלופה המוצעת, בבית אמו של המשיב, תחת פיקוח האם והאח, כדי להפיג את הסכנה הנשקפת מהמשיב.

§         על פי התרשמותו, האח אינו מגלה עניין של ממש במשיב ואינו יכול לשמש גורם מפקח ולערוב לשחרורו. האם הביעה בפני שרות המבחן עייפות מיחסיהם המתוחים והאלימים של המשיב ואשתו והצורך להתערב ולסייע למשיב, בעתות משבר. היא אף הביעה את חששה מהנטל הכלכלי שירבוץ על כתפיה,  אם המשיב ישהה בביתה במעצר בית מלא.

§         שרות המבחן סיכם את תסקירו הראשון במילים הבאות:

"התרשמותנו כי חרף דאגתה לבנה, אין בידי האם את הכוחות להתמודד כיום עם משימת הפיקוח על ויקטור. בנוסף, לאור הערכת הסיכון הגבוה, לאור קשייו של ויקטור בעבר לכבד את צווי בית המשפט במסגרת חלופה זו ולאור התלות המאפיינת את מערכת היחסים, אין אנו סבורים כי חלופה בעיר מגורי המתלוננת מספקת מענה הולם לנטרול הסיכון המתואר. .... לאור רמת הסיכון הגבוהה ובהעדר חלופה הולמת, אין אנו באים בהמלצה לשחרורו של ויקטור מבית המעצר".

4.        נוכח תוכנו של התסקיר, הסנגור עתר לדחיית המועד לשם בחינת חלופות נוספות, כמו גם ביקש להביא את אמו של המשיב לדיון ולהתרשמות בית המשפט.

           בהעדר חלופות נוספות, שרות המבחן שב ובחן את החלופה המוצעת, לבקשת הסנגור, בבית אמו של המשיב, תחת פיקוחם של האם  והאח.

5.        בתסקירו מיום 10.3.05, שרות המבחן בחן אף את מעבידיו של המשיב, אשר העסיקו אותו כחודשיים וחצי, טרם מעצרו. אלו הביעו נכונות לקלוט אותו חזרה לעבודה ולפקח עליו בשעות העבודה. שרות המבחן התרשם כי מדובר באנשים רציניים, המבינים את כובד האחריות שנכונו ליטול על שכמם, הגם שהונעו מתוך שיקולים עסקיים.